טוב מרק אש רשתה , זה קודם כול אגדה .. זה לחזור יום חורפי מבית הספר ואמא שמחכה בבית עם סיר חם וטעים של מרק סופני ...
כמובן שאחרי שאוכלים את המרק הזה גם מרגישים סופניים ,, זה מרק כבד בגלל כמות הקטניות שבו ורק אחרי 10 כוסות תה מתחילים לנשום שוב.. אבל טעם המרק זה שווה כול סבל לפני במהלך ואחרי ..
וזה מביא אותי להכנות לפני שזה פרוייקט בפני עצמו.
מתחילים בקטניות , שעועית אדומה וחומוס שהושרו לילה קודם במים , או שעברו את התהליך הזה פעם ועכשיו נחים להם במקפיא או שקונים חבילות של סנפורסט שהבישול שלהם לא דורש השרייה ובאופן קסום הם גם מתבשלים בחצי מהזמן.
אפשר לטגן הרבה הרבה בצל ושום עם הרבה הרבה שמן בסיר שבו מכינים את המרק לאחר טיגון הבצל להוציא את הבצל ולהשאיר רק את השמן שספג את טעם הבצל והשום.
להוסיף מים רותחים ואת הקטניות הקפואים.
להשאיר על אש גבוהה עד שיש שוב רתיחה ואז להנמיך את האש .
כעבור שעה בערך הקטניות אמורים להיות רכים.
בנתיים ..עוברים לשלב הירקות וזה כבר דורש מיומנות אחרת .. אז מה היה לנו שמה :
היה שם עלי המנגולד,מהחנות הוא מגיע מלווה בעוד שש טון של בוץ וכדי לנקות אותו צריך להשרות במים כמה דקות.
אחר כך לייבש עם מגבת יבשה וייעודית לייבוש ירקות .
ואז מגיע שלב קיצוץ הירק את המנגולד מקצצים יחסית לא לחתיכות קטנים מידי .
בנוסף יש עלי פטרוזיליה, כוסברה ונענע.
אחרי שטיפה ויבוש מקצצים לחתיכות קטנים .
כעבור שעה כאשר החומוס והשעועית האדומה רכים יותר , מוסיפים את הירק בערך לחצי שעה של בישול.
שהירק קצת מתרכך מוסיפים בערך חצי חבילה של איטריות רחבות.
וממשיכים לבשל עד שהאיטריות מתרככים גם כן .
באופן כללי זה מרק שצריך להישאר בסופו של דבר לא עם הרבה נוזלים וצריך לפלפל ולהמליח רק בשלב הזה אחרי שהמרק מוכן מכיוון שהוספת מלח גורמת לקטניות להתקשות ובישול איטי יותר.
זהו בזה הסתיים כול העבודה הקשה ..
נשאר להוסיף שמנת טובה משהוא כמו 30% והרבה הרבה בצל מטוגן ..
ולדעת שהעונג שווה את כול הטרחה ..
